|)()VVN T[-]3 4SCII |-|0|_3 (DOWN THE ASCII HOLE)
2010 – 2014 | a collaboration with Dr. Eyal Gruss
/////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
Down The ASCII Hole – An interactive net adaptation of “Alice’s Adventures in Wonderland”. A wander between links of scrambled text and animated ascii-art fields. These impressions are based on the illustrations from the original book, alongside impressions of products and ads from the net.
The story is being re-translated and is re-born in scrambled English and coded into Leet Language. In order to read the texts or to view the whole image, the human body must move as a cursor: wandering, scrolling, clicking, zooming (in/out), mimics actions that resemble the everyday web surfing, asking to break from the real into the virtual.Textuality becomes hypertextuality – The WWW as Wonderland, Alice – as a clueless-geek girl, the navigation as a poetic user experience.
-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-
The projects has been exhibited at:
2010 | launch_ 1024 gallery, curator: Yaniv Yehuda Eiger
2013 | ARS CAMPUS IL 2013, Ars Electronica Festival
2014 | The Unbearable Lightness of Coherence, Hateiva, Jaffa
|)()VVN T[-]3 4SCII |-|0|_3 (DOWN THE ASCII HOLE)
2010-2014 בשיתוף ד”ר איל גרוס
/////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
Down The ASCII Hole – עיבוד רשת אינטראקטיבי ל’הרפתקאות אליס בארץ הפלאות’. שיטוט בין לינקים של טקסט משובש למרבדי אנימציות ascii-art עשירים, המטשטשים את ההבדל בין טקסט לתמונה. מקורם של דימויים אלו בסיפור המקורי (אשר אוירו בידי Sir John Tenniel), לצד דימויי מוצרים ופרסומות מתוך הרשת. המרת הקוד מתבצעת בפעולת מחוללים, אך גם בפעולה עמלנית של תו בתו או צבע בצבע, דימוי אחר דימוי, עד לקבלת מרקם חדש, אחיד ופועם המושפע מסגנונות אמנותיים (ציור קלאסי, פוינטליזם) ועולמות משחקיים משחר ימי המחשב (פיקסל ארט, 8bit).
היצירה משתמשת בנוסחה האינטראקטיבית של משחק הרפתקה (קווסט), בה נדרש היוזר להוביל דמות ראשית בסיפור תרחיש שהוא לא רואה את כולו, והוא מחפש את הסודות, או את ה”דלתות”, דרכן ממשיכה ההרפתקאה. אך כאן אין מטרה או סוף לשוטטות. היצירה מעלה לדיון את המושג של הגלישה ברשת עצמה כסוג של “קווסט” נגטיבי, כעולם של קסם, לא צפוי ולא מוכר, שאין אף יוצר אחד שאחראי או שולט על עיצובו.
הסיפור מתורגם שוב ושוב באמצעות Google translator בין שפות ונולד מחדש באנגלית משובשת ומקודדת בשפת leet. הצופה לוקח חלק פעיל בניווט ברוח הפרצים של תווי הטקסט: על מנת לקרוא את הטקסטים או לראות את כל התמונה, על הצופה לנוע, לחפש את המפתח החושף קריאות ופיענוח, שער להתקדמות. הגוף כסמן – מנסה לנתח תדיר את המצב הפיזקלי בו הוא נמצא, מתפתה לבחון עד לאן אפשר להגיע – משוטט, נגלל, מקליק, לוחץ זום אין ואאוט, נשאב לפעולות המזכירות את מציאות הגלישה היומיומית ברשת, מבקש לפרוץ מהממשי אל הוירטואלי.
פעולת המחיקה של הטקסט המקורי והישאבותו לתוך דימויי התווים, מותירה סיפור חסר משמעות (Unmeaning) אך באותה עת חושפת ארץ קסם פנטסטית. הטקסטואליות הופכת היפר-טקסטואליות – האינטרנט כארץ פלאות, אליס הנערה החולמת כגיקית, הניווט כחוויית משתמש פואטית.
ברצוני לספר מה בדיוק מרגש אותי ב”דאון דה וואלה הול”, אבל העבודה היא חלום. היא הצפה של מטען תת-מודע שאדם סופג במהלך חייו, והמפגש הראשון עמה מגלה שהיא פשוט לא דומה לכלום, מה שגורם לי להתאמץ מחשבתית ורגשית ולחפש לכל הפחות מה היא מזכירה: משחקי הקווסט המיתולוגיים של סיירה, בלוגים של נערות מתבגרות, וידאוקליפים של טום פטי ושל ג’פרסון איירופליינז, ספרי מדע פופולרי על הצפנה וגם שיחה מקרית עם מומחה “אליס” ישראלי, ד”ר בן ברוך בליך, שבוודאי שכח ממנה. בעצם, הנפילה הזו, אל תוך מסך המחשב, והניווט ברוח הפרצים של תווי טקסט המתנועעים היא כל-כך לא שגרתית באמנות, אבל מאוד מזכירה את מציאות הגלישה היומיומית ברשת. למעשה, זוהי הישאבותו של העולם הפיזי לזה הוירטואלי.
ערן הדס
לינק לטקסט המלא >>
_
הפרויקט פותח כעבודת רשת ב-2010 והושק לראשונה בגלריה האינטרנטית 1024, באצירת יניב יהודה אייגר.
ב-2013, פותח הפרויקט כעבודת מיצב אינטראקטיבית ע”י לאש”כית.
-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-
תערוכות:
// השקה – גלריית 1024, וואלה, באצירת יניב יהודה אייגר, 2010
// ARS CAMPUS IL 2013, Ars Electronica Festival, 2013
// הקלות הבלתי נסבלת של הקוהרנטיות #2, התיבה, יפו, 2014
