She’s finished
2010 | she’s finished is a project by Turing Dames
/////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
באמצע חודש יולי 2011 הפציעה לפתע תקווה במדינת ישראל. קבוצת אוהלים שהוקמה בשדרות רוטשילד במחאה על יוקר מחירי הדיור הובילה להקמת מאהלים בכל רחבי הארץ. המחאה, שהתבססה במידה רבה על רשת האינטרנט מחד ועל סיסמאות מאחדות מאידך, טמנה בתוכה הזמנה לשיח שיוויוני – זעקה משותפת למעמד הביניים ולמעמד המוחלש, לרוטשילד ולשכונת התקווה. אך ככל שגברה המחאה, ניכר היה שהשוויון, השיתוף וחוסר ההיררכיה היו מזויפים. מובילי המחאה הדגישו את מעמד הביניים, ומידרו את המוחלשים.
גם עולם האמנות מצא את עצמו במאבק והתערוכה נוצרה כשברקע קריאות להחרים את אירוע “אוהבים אמנות”. אמנות נתפסת בציבור כמותרות, אמנים ויוצרים נתפסים כבני עשירים, וזאת על-שום המוזיאונים הגדולים ותקציבי הענק שמופנים לירידי אמנות ולפסטיבלים, אך אינם “מחלחלים” לאמנים עצמם, להוציא קבוצה מצומצמת. מרבית האמנים רואים את עצמם כבני מעמד הביניים, ועל כן נראו כמעט רק במאהל רוטשילד, ומעטים הגיעו למאהלי השכונות והפריפריה. במאבק האמנותי שנע בין מחויבות לאמת לבין חשיפה תקשורתית, דומה שידה של האחרונה הייתה על העליונה. המציאות העצובה היא שרוב האמנים אינם בני מעמד ביניים, ולא מתקרבים לרמות השכר החציוני.
הפרויקט מציג את המרחב המבלבל והקוטבי שבין שדרות רוטשילד, שם הוכרזה המדינה ושם הושרה לראשונה “התקווה” כהמנון הלאומי, לבין שכונת התקווה, שם מתגלמת האכזבה מהחלום.
-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-
תערוכות:
2016 | “האמנות לשרוד: הפגנה”, עזה13, יפו, אוצר: יחזקאל לזרוב
2012 | “The new space- המרחב החדש“, גלריה המקלט 751, מוסררה, ירושלים, אוצרת: ספיר הוברמן
2011 | השקה ביריד “אוהבים אמנות”, 2011, בתערוכה “בנין הפעיל“, אוצרת: רות עמידרו
/////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////
באמעצ חודש יולי 2011 הפציעה לפתע תקווה במדינת ישראל. קבוצת אוהלים שהוקמה בשדרות רוטשילד במחאה על יוקר מחירי הדיור הובילה להקמת מאהלים בכל רחבי הארץ. המחאה, שהתבססה במידה רבה על רשת האינטרנט מחד ועל סיסמאות מאחדות מאידך, טמנה בתוכה הזמנה לשיח שיוויוני – זעקה משותפת למעמד הביניים ולמעמד המוחלש, לרוטשילד ולשכונת התקווה. אך ככל שגברה המחאה, ניכר היה שהשוויון, השיתוף וחוסר ההיררכיה היו מזויפים. מובילי המחאה הדגישו את מעמד הביניים, ומידרו את המוחלשים.
גם עולם האמנות מצא את עצמו במאבק והתערוכה נוצרה כשברקע קריאות להחרים את אירוע “אוהבים אמנות”. אמנות נתפסת בציבור כמותרות, אמנים ויוצרים נתפסים כבני עשירים, וזאת על-שום המוזיאונים הגדולים ותקציבי הענק שמופנים לירידי אמנות ולפסטיבלים, אך אינם “מחלחלים” לאמנים עצמם, להוציא קבוצה מצומצמת. מרבית האמנים רואים את עצמם כבני מעמד הביניים, ועל כן נראו כמעט רק במאהל רוטשילד, ומעטים הגיעו למאהלי השכונות והפריפריה. במאבק האמנותי שנע בין מחויבות לאמת לבין חשיפה תקשורתית, דומה שידה של האחרונה הייתה על העליונה. המציאות העצובה היא שרוב האמנים אינם בני מעמד ביניים, ולא מתקרבים לרמות השכר החציוני.
הפרויקט מציג את המרחב המבלבל והקוטבי שבין שדרות רוטשילד, שם הוכרזה המדינה ושם הושרה לראשונה “התקווה” כהמנון הלאומי, לבין שכונת התקווה, שם מתגלמת האכזבה מהחלום.
-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-+*+–+*+-+*+-+*+-
תערוכות:
2016 | “האמנות לשרוד: הפגנה”, עזה13, יפו, אוצר: יחזקאל לזרוב
2012 | “The new space- המרחב החדש“, גלריה המקלט 751, מוסררה, ירושלים, אוצרת: ספיר הוברמן
2011 | השקה ביריד “אוהבים אמנות”, 2011, בתערוכה “בנין הפעיל“, אוצרת: רות עמידרור
קיבוץ גלויות – מחולל שיחות המחאה בין רוטשילד לבין התקווה
חידוש חוזה – מצלמה המנבאת את חוזה המדינה הבא
מילון התקווה – שיתוף סלוגנים לביא(ע)ור האווירה