מיוחד לפורטפוליו: לקראת ראש השנה פנינו לבעלי תפקידים חדשים בשדות העיצוב והאמנות שנכנסו לתפקידם בשנה האחרונה ופותחים כעת שנה חדשה – מציגים את עצמם ומספרים על החזון ועל התכניות לעתיד – גליה בר אור, עמי כץ, שרון פוליאקין, יגאל הרמן, טל דקל, דוד עדיקא, דנה צרפתי, אסי משולם, בת דזבלי, אלס ורבקל, עודד הירש, הילה כהן־שניידרמן, עפרי עומר, ניקולה טרצי .
בת דזבלי (Batt-Girl)
בת 42, ראש המחלקה לאמנות מדיה חדשה, מוסררה, בית הספר לאמנות רב־תחומיתמה עשיתי קודם
אמנית ניו מדיה ומעצבת Web. מתעסקת בנושאים שנעים סביב עידן האינטרנט והתרבות הדיגיטלית ובתוכם. לימדתי בעבר בסמינר הקיבוצים, ומ־2013 אני גם מלמדת קורסים בנושאי אינטראקציית אדם־מחשב במחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה. התחלתי לכהן כראש מחלקה במוסררה מתחילת 2018. אני חוקרת מודלים לבניית קהילות ופיתוחם, ופועלת בקולקטיבים ובשיתופי פעולה רבים; ביניהם – שותפה מייסדת בהרכב ״בנות טיורינג״, יחד עם דגנית אליקים וערן הדס וב־Lashk.it עם ד״ר איל גרוס. בשנתיים האחרונות אני מתמקדת ב־e-textile: שילוב מלאכות יד מסורתיות עם כלים טכנולוגיים, ובמקביל פיתוח פלטפורמה וכלים טכנולוגיים לסריגה ידנית.
חזון ותכניות לתפקיד החדש בשנה החדשה
התפיסה המרכזית שמנחה אותי היא לתת לסוסי החדשנות הטכנולוגית לדהור, אך לשאול כל הזמן שאלות על חדשנות מול מסורת, על קוד פתוח כערך מרכזי, על אחריות חברתית ועל שיח ביקורתי. כמו כן ברצוני לחקור ולהבין על אלו אלמנטים מהעבר טכנולוגיות של ימינו מתבססות, כדי לדעת איזה עתיד אנחנו בונים. אנחנו שמים דגש רב במעבדה במוסררה על חניכה שמקנה לסטודנט יכולת עצמאית למצוא מידע וללמוד לבד ויכולת לפתח תפישת האקינג והיברידיות תודעתית, פיזית וחברתית. פיתחנו תכנית שמכינה את הסטודנטים לניהול קריירה כאמני מדיה גם אחרי שיסיימו את הלימודים, ואנחנו עובדים על פיתוח פורמטים שיאפשרו להפוך את כל בוגרי בית הספר לקהילה עם תמיכה ונוכחות.
למוסררה יש יתרון משמעותי באופי העצמאי של המוסד ושל הסטודנטים – ביכולת המוסד להציע אפשרויות ניסיוניות לתכנים ומורים שאינם כפופים למל״ג ולבדוק אופציות שיש בהן חתרנות המנסה לפרוץ דרך. אנחנו מתחילים פורמט של קורסים שנתיים שבהם המנחה מתחלף כל חודש, על מנת לחשוף את התלמידים לגישות וטכניקות שונות. הוספנו קורסים תיאורטיים וביקורתיים. הגדלנו את מנעד החומרים והטכניקות של ה״ירושלאב״, מעבדת המדיה של מוסררה – נוספו עיסוק בחומרים רכים, לימוד מלאכות עתיקות ופיתוח של AI בקוד פתוח.
ציון דרך מהשנה האחרונה
במהלך פסטיבל מוסררהמיקס ערכנו ״האקתון״ (שילוב של האקינג ומרתון) ב״ירושלאב״, מעבדת המדיה של מוסררה. הפסטיבל כולו עסק באי־ודאות, ואנחנו דיברנו על אי־ודאות טכנולוגית – כיצד השימוש בטכנולוגיה גורם לנו לחוות דרך החושים שלנו דברים שאינם קיימים במציאות. הקסם בהאקתון אמנותי טמון באווירה היצירתית, במעבדה רעיונאית טהורה, ולא בהכרח בתערוכה כמטרת על. במשך שלושה ימים הסתגרנו במעבדה באווירה חיובית ופורה והצגנו תערוכה נהדרת של כל הפרויקטים בערב הנעילה. תערוכה שבה השתתפו כ־20 יוצרים בתחומי אמנות, קוד, חומרה, מוזיקה, תוכן ותנועה.
משהו שאני מצפה לו בשנה הקרובה
אני עובדת על תערוכה המשלבת זיכרונות ופרשנויות של תושבים על המקום שהם גרים בו באמצעות טכנולוגיה וסריגה. מעניין אותי להגיע לחלל הגלריה יחד עם הקהל ולבנות את העבודה ביחד.
