יובל סער מפורטפוליו נפגש איתי לסכם תקופה: “קוד פתוח, לחתור תחת רווח כלכלי, עבודה בצוותים ובקולקטיבים, לבטל את הניכור של התהליך היצירתי. בת דזבלי מסכמת שנה בראשות המחלקה לאמנות מדיה־חדשה במוסררה”.
״תכנית הלימודים מתבססת על קורסים תיאורטים בתרבות דיגיטלית, באתיקה חדשה, בתכני ניו־מדיה. לפני שמתחילים לעבוד מבחינה מעשית כולם צריכים להבין את השדה. על זה יושבות התמחויות של מוזיקה חדשה, צילום, תקשורת חזותית, מעבדה; אתה יכול לעבוד עם מרצים, עם סטודנטים, עם אנשים מבחוץ. זה מכוון ליצירה משותפת, מתחילים לעבוד בקבוצות, פר פרויקטים, עם אירועים כמו מוסררה מיקס, תערוכות ביניים, ובראש הפירמידה נמצאת הקהילה: מרצים, בוגרים, סטודנטים – ומאגר מידע של ניו מדיה בטקסטים ובפרקטיקה.
״שני עקרונות מנחים אותנו: מעצבים ויוצרים עם ביקורת וכלים של קוד פתוח, שחותרים תחת רווח כלכלי; ועבודה בצוותים, בקולקטיבים: אתה לא לבד. השאיפה היא לבטל את הניכור של התהליך היצירתי: לעבוד ביחד, להתיעץ, לעזור, לפתח ערבות הדדית. יש משהו מאוד בודד בלהיות אמן, ואז עולות שאלות של מודלים כלכליים, איך מתפרנסים בתוך היצירה, איך אפשר לייצר מודלים כלכליים חדשים ולפרק את ההיררכיות של בעלי הידע בתוך העשייה האמנותית״.
תמונת קאבר: מתוך התערוכה ‘טנוקראפט: פנתרות מדיה‘, צילום: מיכל רביבו
